יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

מי עולה להר הבית ולמה?

הר הבית: עולי רגל בסוכות
מאות יהודים פוקדים את הר הבית בטהרה בשבועות האחרונים  ∙  רובם עלו לקראת ראש השנה, לקראת יום הכיפורים ובמהלך ימי החג  ∙  חלק גדול מהעולים עלו בפעם הראשונה להר הבית והבטיחו לחזור שוב עם בני משפחה וחברים  ∙  הסיפורים על השתוללות הערבים ומעצרי שוא של יהודים על ידי המשטרה נכונים, אבל רוב העולים לא מרגישים את אווירת האיומים, את את המתח הרוחני באויר ומצליחים להתמקד במהות האמיתית של המקום הקדוש, לראות בעיני רוחם כוהנים בעבודתם, לויים בדוכנם והמוני  ישראל מגיעים לִראוֹת ולֵרָאוֹת  ∙  מה מאפיין את העולים ולמה הם באים שוב ושוב?

בימים האחרונים הבאנו באתר זה סקירה נרחבת של העוולות הנגרמות ליהודים שעולים להר הבית.  למרות הקושי שלא לזעוק מול המצב הקשה, חובה עלינו להביא תיאור קצר של המצב בהר הבית בעיני העולה הממוצע, זאת לאחר שהתאושש מקבלת הפנים המשטרתית ומהזוועה הנגלית לעיניו בראותו את עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה, כאשר גויים מסתובבים במקום קודשי הקודשים וילדיהם משחקים בכדורגל בחצרות בית ה'.


המצב בשטח
בשנים האחרונות עולה מספר העולים להר הבית בהתמדה, ההתעניינות הציבורית בנעשה בהר הבית גוברת בקרב כל שכבות הציבור ופרט בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות והציבור המסורתי. בשבועות האחרונים ובפרט לקראת הימים הנוראים ובימי החג, מורגשת עליה ניכרת של כמות העולים בהשואה לשנים שעברו.
תכונה זו מורגשת על ידי הערבים והמשטרה ומעוררת אצלם דאגה רבה, הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות בתקשורת הערבית בארץ ובעולם ובעידוד מהומות בהר הבית עצמו ובסביבותיו.
המשטרה מנסה לשמור בכל מחיר על השקט בירושלים ובכלל בהר הבית בפרט , אולם לא תמיד מצליחה במשימה. חשוב לציין שעד כה וכך אנו מאמינים שיהיה, הצליחה המשטרה למנוע פגיעה פיסית ביהודים בהר הבית.
המשטרה לא מנסה לשמור על צדק והגינות ולכן היא פועלת בהתאם לכדאיות ובאופן שיאפשר לה מינימום השקעה, תוך מקסימות השגת שקט - כלומר פגיעה בצד היהודי תמיד פשוטה יותר ומשתלמת. המשטרה יוצאת מתוך נקודת הנחה שהר הבית הוא מקום מוסלמי ועל כך היא צריכה לשמור בכל מחיר.
כל זאת מבלי להתייחס כלל לעשיית הצדק ההיסטורי של השבת הגזלה לבעליה ועשיית הצדק הבסיסי של השבת מקום השכינה לתפארתו.
החויה הרוחנית
רוב העולים להר הבית עוברים תהליך רוחני ונפשי שקשה להסביר אותו. הכניסה להר הבית מפגישה אותנו עם מצבים קיצוניים ומנוגדים:
מצד אחד - מקום השראת השכינה בישראל, המקום ממנו הושתת העולם, המקום בו עקד אברהם אבינו את יצחק בנו, המקום בו בנה שלמה את בית המקדש ואליו התפללו אבותינו ואנחנו כל הדורות, המקום בו נבנה בית המקדש על ידי שבי ציון בימי עזרא ונחמיה, המקום שאליו חזרנו בשנת תשכ"ז תוך ניסים גלויים שחווינו, המקום הקדוש בעולם, בו שורה השכינה ובו יבנה בקרוב בית המקדש.
ומצד שני - המקום שנחרב על ידי נבוכדנצר ונבוזראדן, המקום שנחרב על ידי טיטוס ונחרש על ידי אדריאנוס, המקום המחולל והמושפל שכבוד ישראל נרמס בו בחסות ממשלת ישראל עם חותמת כשרות של...
רבים וטובים מבני הנוער נוסעים לכמה שבועות לגיא ההריגה בפולין ובשאר מקומות הניכר בהם נטבחו בני עמנו בגלות. הם חוזרים עם תובנות חדשות ומטען רוחני. מבלי להתייחס לצד הערכי וההלכתי של מסע זה, נציין שניתן לעבור תהליך חזק ונכון בהרבה במסע של שעתיים ובתנאי שתהיה הכנה נכונה והדרכה נכונה במקום.
בעליה של שעתיים להר הבית עובר העולה החדש להר מסע של 5,773 שנים מבריאת האדם וחורבן האנושות, דרך הקורבן שהקריבו שארית הפליטה - נח ובניו, דרך עקידת יצחק וחלום יעקב, דוד המלך ושלמה בנו שבנו את בית המקדש, חורבן הבית ובנינו בשנית, חורבן הבית השני, גלות, רדיפות, שואה ותקומה וחזרה הדרגתית ובטוחה את המקום שבחר ה'.
מי יעלה בהר ה'?
כמעט בלתי אפשרי לאפיין את העולים להר הבית. הם מורכבים מרבנים ותלמידי חכמים מכל הזרמים (גם חרדים), חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, תושבי גב ההר ותושבי השפלה, עירוניים, מושבניקים וקיבוצניקים, זקנים ונערים ותינוקות. ניתן לפגוש ברופאים וציירים, מנהלי חשבונות ואמנים, תלמידי כולל ובעלי מלאכה וכו'.
לכולם יש רצון להתקרב לה', כל אחד בדרכו, כולם מרגישים חיבור עמוק לעם ישראל וגעגועים עמוקים למקדש. לכולם יש אהבה וקבלה של שאר העולים, על אף השוני.
מה הם מחפשים, למה הם באים שוב ושוב?

·     התשוקה העזה לעלות אל המקום הקדוש ביותר, בו שורה השכינה, להתקרב אל ה' ולחסות בצל השכינה.
·        הרצון לשפוך את הלב לפני ה' במקום קדשו.
·        האמונה שכל עליה מקדמת במשהו את בנין המקדש.

·    קיום מצוות לשכנו תדרשו ומצוות מורא מקדש (לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו - כלומר יראת שמים).
·        הרצון לראות ולהכיר את המקום המדויק של בית המקדש, המזבח, העזרות,
וללמוד היכן בדיוק יש לבנותם

·       הרצון ליצור נוכחות יהודית במקום הקדוש כל כך והמחולל כל כך.

·       הרצון למחות, בעצם הנוכחות, נגד חילול השם הנורא במקום.

·       הכמיהה לִראוֹת ולֵרָאוֹת במקום הקודש.

·      תפילה על עם ישראל, על גאולתו, על המקדש ועל צרכים אישיים של העולה, משפחתו וחבריו.

·       הודאה על ארועים משפחתיים ואישיים.

·       משיכה טבעית ומובנת אל הקודש.

 
איך עולים?
יש להתכונן לפי כל גדרי ההלכה (רחצה וטבילה), לחלוץ נעליים (ניתן לעלות עם נעלי יום כיפור) ולעלות.
מומלץ לעלות עם אדם שמכיר את המקום ובקיא בגבולות החיל והעזרות.
יש קבוצה מיסודו של ר' יצחק אימס הי"ד שעולה מדי יום רביעי ב-7:30, ניתן להגיע ללא הודעה מראש ולהצטרף.
לנשים: יש גוף מסודר שנותן הדרכה הלכתית, ומסביר בצורה מסודרת כיצד יש להתכונן לעליה במחינה הלכתית ורוחנית. נא לפנות לעינת זיו בטל: 052-3752751. 

ומה עם הערבים - לא יפגעו בי? ומה עם המשטרה - לא יעצרו אותי?
הערבים לא אוהבים אותך, אבל מנסיון העבר הם לא יתקרבו אליך ולא יפגעו בך. חברי ואני עלינו מאות פעמים להר הבית וב"ה מעולם לא נפגענו כתוצאה מהעליה.
ובאשר למשטרה, יש לזכור שמדובר במשטרת ישראל, אמנם הם מונעים תפילה והשתחוויה בהר הבית, אך לא מדובר במשטרה דרום אמריקאית או ערבית. רוב העולים לא מתחככים עם המשטרה, כמו בכל מקום חלק מהשוטרים נחמדים יותר וחלקם פחות. אם תחליט לקרוא בקול גדול לאלוקיך או להשתחוות במופגן לעני השוטרים, יתכן שתיעצר, תילקח בעדינות לקישלה ותורחק מהר הבית לזמן מסויים. לא יעלימו אותך, לא יענו אותך וגם לא יושיבו אותך על כיסא חשמלי.
אם תתפלל בשקט ושלא במופגן - לא תיעצר
בקיצור כל יום שטרם עלית להר הבית, החמצת מצוה וחויה רוחנית ועם ישראל הפסיד עוד יהודי שדורש לציון ומקדם במשהו את בנין המקדש.

כי אם אתה לא תבוא אל ההר - ההר יבוא אל מוחמד!



2 תגובות:

  1. באתי עם בני ביתי להר הבית בחג הסוכות - אתמול יום חמישי. ובהוראת קצין הידר"ק אבי ביטון לא נתנו לנו להכנס, רק לתיירים הוא הרשה להכנס.

    השבמחק
  2. באתי עם בני ביתי להר הבית בחג הסוכות - אתמול יום חמישי. ובהוראת קצין הידר"ק אבי ביטון לא נתנו לנו להכנס, רק לתיירים הוא הרשה להכנס.

    השבמחק